איך התגברתי על הפחד להכיר

לא חשוב כמה דייטים היו לך בחיים - אם הדייט האחרון היה לפני עשרים שנה, היכוני לפחד כמו בפעם הראשונה! הדרך אל היכרויות פרק ב' התחילה עם קושי גדול - הפחד להכיר מישהו חדש. מה יקרה אם לא אמצא חן בעיניו? איך אתמודד? הפתרון הגיע דרך כתבה באינטרנט - קראתי, הפנמתי וביצעתי, וזה עבד! קראו והצליחו!

מאת: מערכת פרק ב'   |   18:44 2010 / 02 / 03

מתי בפעם האחרונה הכרתי מישהו?

לפני הרבה שנים, לפחות עשרים, הייתי בליינית גדולה. אין מה לומר, יצאתי המון. הכרתי בחורים תחת כל עץ רענן - במסיבות, באוניברסיטה, בבתי הקפה בהם מלצרתי. יצאתי לדייטים ללא היסוס - הכל היה קליל בעיניי, פשוט כל כך. גברים - לא ביג דיל! אבל זהו, שלא חשוב כמה יצאתי וביליתי, הכרתי והתאהבתי... בשורה התחתונה, מתי בפעם האחרונה הכרתי מישהו? לפני עשרים שנה! ומשהו מאז "קצת" השתנה - התחתנתי, הקמתי משפחה, התגרשתי והצטרפתי לקליקת הפנויות של פרק ב'.

"יש לי מישהו להכיר לך" - "לא תודה!"

קצת אחרי שיובל ואני נפרדנו, כולם, אבל כוווולם, רצו להכיר לי מישהו. פתאום לכל החברות שלי היה "מישהו מקסים בעבודה שרק עכשיו נפרד מאשתו", ואחותי אמרה ש"יש איזה גבר שלומד איתי בקורס מאמנים שממש חבל לך לפספס אותו". אפילו אבי מהמינימרקט הודיע לי ש"חבר שלי עופר ממש תפור עלייך, את חייבת להכיר אותו!" לכולם עניתי בנימוס, "לא תודה", "זה עוד מוקדם מדי בשבילי", "קודם אני רוצה להתגרש רשמית", "לא נעים לי מהילדים" ועוד מיליוני תירוצים. שכנעתי את עצמי שאני עוד לא בפרק הזה - פרק ב' שכולם מדברים עליו. ניסיתי להאמין בכל התירוצים שהמצאתי, אבל בתוך תוכי הודיתי: אני פשוט פוחדת!!! ממש פוחדת להכיר מישהו חדש.

מה יקרה אם לא אמצא חן בעיניו?

בכל פעם שסיפרו לי על מישהו מקסים, שנראה טוב ושיש לו אחלה ג'וב בהיי-טק, והילדים שלו כבר גדולים, והוא ממש בנוי לקשר רציני של פרק ב', ומחפש מישהי שנראית טוב ואינטליגנטית כמוהו... פשוט רעדתי מפחד. באינסטינקט המיידי שלי אמרתי לעצמי: ומה יקרה אם לא אמצא חן בעיניו? ברור שלא חשפתי את פחדיי מול אף אחד. ברור שלא הייתי מעוניינת שמישהו ידע כמה חסרת ביטחון הרגשתי. וברור שמיכל חברתי היקרה קלטה מיד את העניין. "גברת, תודי שאת פוחדת," היא זרקה לי בפרצוף, וכששתקתי לאות הסכמה, מיד התפרצה כמו הר געש, " ממה בדיוק יש לך לפחוד? את נראית מיליון דולר, את אחת הבחורות הכי מרתקות שאני מכירה - צאי מזה!" אבל פחד, כידוע, הוא לא דבר רציונאלי, וההיגיון היה ממני והלאה.

אימון "על יבש" - זה עובד!

המפנה הגיע עם הצורך. פתאום הרגשתי שהלבד הזה לא בשבילי, שאני עצבנית עם הילדים, שאני מרגישה רע עם עצמי, שאין לי חשק אפילו לצאת עם חברות, ושמשהו דועך בתוכי. הבנתי שאסור שזה יקרה לי, וידעתי שזה יקרה לי אם מישהו לא יחבק אותי.... בקרוב! ואז בין שיטוטים באינטרנט התחלתי לקרוא על פרק ב', הכרויות, הפסיכולוגיה שמאחורי הפחד מהדייט ועוד נושאים שקשורים בעניין. באחת הכתבות (לפסיכולוגית שכתבה אותה אני מודה בכל בוקר שאני מתעוררת) גיליתי את השיטה להפגת הפחד מהדייט. מה שיעצה המומחית הוא להתאמן "על יבש". מה זה אומר? זה אומר להתכונן לדייט, להתלבש, להתאפר, להרגיש הכי סקסית בעולם ו... לצאת עם אחותי וגיסי, עם ידיד טוב שלי, עם חברה שלי ובעלה - ופשוט "להתאמן". תאמינו או לא - זה עבד. אמנם ניהלתי שיחות עם גברים שלא הייתה לי שום כוונה רומנטית כלפיהם, אבל פתאום הרגשתי שוב שאני אשת שיחה מעניינת - לא לחברות בלבד. ובבית הקפה כשהרגשתי את מבטי הגברים שננעצו בי - פתאום הרגשתי שאני בהחלט "שווה" כמו שהבת שלי אומרת. איכשהו העסק הזה עבד, כמו בפסיכולוגיה של כל הפחדים - צריך להתחיל בקטן ואז לפרוץ הלאה לדבר האמיתי.

חזרתי עשרים שנה אחורה - יחי האומץ!

כן פרק ב', לא פרק ב' - מה זה חשוב? העיקר שהנושא שוב על הפרק. בחודשים האחרונים אני לא אומרת "לא" כשמישהי רוצה להכיר לי מישהו. גם אם עד עכשיו שום דייט לא הוביל למשהו רציני, אני חייבת להודות שאני נהנית, יוצאת במלוא הכיף, מתרגשת, מרגישה יפה ונחשקת, ובטוחה שהאיש המתאים עוד יגיע - אולי הוא פשוט עוד לא השתחרר מהפחד....