אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני

רושם ראשוני, כך מסתבר, יכול להיות משמעותי ובלתי הפיך. הסיפור של מירה מוכיח זאת חד משמעית. את יכולה להיות בחורה יפה, חכמה ומוצלחת, אך די בכך שאביר חלומותייך נפל עלייך ביום לא מוצלח מבחינתך - וכבר פספסת אותו בגדול! המסקנה: כדאי להיות תמיד עם היד על הדופק, כי לפעמים אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.

מאת: מערכת פרק ב'   |   18:53 2010 / 02 / 03

כשמירה הכירה והכירה....

תמיד כשמדברים על רושם ראשוני ועד כמה הוא משפיע - אני נזכרת בסיפור של מירה. זה היה עוד אחד מתוך מאגר הסיפורים הרבים ששמעתי ממנה אחרי גירושיה משלומי, תקופה שזימנה לה חוויות "מרתקות", אבל משהו בסיפור הזה תפס אותי, והוא נחרט בזיכרוני מאז ולתמיד. "אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני," הכריזה מירה כשישבנו בבוקר אביבי בבית הקפה השכונתי, "תשמעי סיפור." מירה גוללה בפניי את חוויותיה מהשבוע האחרון. זה היה שבוע מתיש במיוחד לנוכח העובדה שיצאה לשלוש פגישות עוורות במסגרת הכרת "מועמדים נבחרים" לשלב פרק ב' בחייה. שתי הפגישות הראשונות פשוט הוציאו לה את החשק להכיר ולו עוד גבר אחד. לפגישה הראשונה הופיע "מישהו שנראה כמו סבא שלי," לדבריה, ולפיכך מיהרה להמציא תירוץ עלוב על כך שהיא חייבת להתארגן עוד הערב לטיול אליו היא יוצאת בבוקר. בפגישה השנייה היא ישבה מול "הגבר הכי פטפטן בעולם שלא הפסיק לדבר על עצמו במשך שעתיים". לטענתה, הוא לא היה מרגיש גם אם הייתה עוזבת את הפגישה באמצע, עד כדי כך היה שקוע בעצמו. אחרי שתי פגישות כל כך מתסכלות היא איבדה את החשק לצאת לפגישה השלישית.

כשהנסיך הגיע... סינדרלה הפכה לדלעת!

"את בטח מבינה באיזה מצב הייתי אחרי שתי הפגישות האלה," סיפרה לי מירה בהבעה מעוררת רחמים. "את קולטת כמה זה מעייף? לפני כל פגישה כזאת אני מתכוננת, מתלבשת, מתאפרת, מגייסת את כל האנרגיות הטובות שנשארו לי במאגרים, שמה על הפנים את ההבעה הכי נחמדה שיש לי ו"יוצאת לעבודה". אז תחשבי איך הרגשתי אחרי שני דייטים כאלה עלובים, פשוט יצאה לי הרוח מהמפרשים". כשמירה יצאה לפגישה השלישית באותו שבוע, חוסר החשק והעייפות נתנו בה את אותותיהם. היא זרקה על עצמה "איזה סמרטוט" להגדרתה, בקושי מרחה טיפת איפור, ובעיקר - שכחה את האנרגיות הטובות בבית. אין ספק שהיא לא הייתה במיטבה כשפגשה את אחד הגברים היותר מקסימים שהכירה אי פעם. "רציתי להרוג את עצמי כשראיתי אותו," סיפרה לי בחצי יללה, "פשוט חתיך הורס, לבוש טיפ-טופ, מתוקתק מכף רגל ועד ראש, ואני מולו במראה הסחבה, פשוט זוועה". מירה איבדה בו ברגע את כל הביטחון העצמי, לא הצליחה לזרום, לא הייתה מרוכזת, ו"נתקעה" בכל פעם ש"ולנטינו" פתח בנושא שיחה חדש. בקיצור, היא הרימה ידיים, והבחור.... לא הרים טלפון אחרי הפגישה. "פשוט לא מצאתי חן בעיניו, את מבינה? והוא צדק, כי נראיתי נורא והתנהגתי מחריד".

הפספוס הגדול

הכי גרוע היה "היום שאחרי". מירה דיברה עם החברה ש"סידרה" לה את הפגישה האחרונה וסיפרה לה על השתלשלות העניינים שהובילה לדייט המפוספס. החברה אמרה למירה שלא תדאג, שהיא כבר תדבר עם הבחור, תסביר לו מה קרה והכל יהיה בסדר - "הוא בטח ייתן לך עוד צ'אנס". בשיחתן אחרי שעה היא נשמעה פחות אופטימית. "תשמעי, הוא אמר שעשית רושם של בחורה חסרת ביטחון, שבקושי דיברת, שהיית לבושה בחוסר טעם, ושלא נראה לו שאתם מתאימים. אמרתי לו שאין מצב ושהוא מתאר לי מישהי שבכלל לא דומה לך. ניסיתי להסביר לו מה עבר עלייך ואמרתי לו שבפגישה שנייה איתך הוא יגלה כמה את מקסימה, אבל זה לא עזר. הוא כבר עובר לדייט הבא...."
הפואנטה של הסיפור היא שאחרי שנה מירה פגשה את הבחור באיזו מסיבה. הוא היה צמוד לאישה נאה שבהמשך הערב הסתבר שזו אשתו "הטרייה". מירה זיהתה אותו מיד, אך הוא התקשה לזהות אותה ברגע הראשון. היא נראתה נפלא כמו תמיד, כולם כרכרו סביבה והיא ממש לא הזכירה את הבחורה הדלוחה עימה יצא לדייט מאכזב לפני שנה. מירה מספרת שכל הערב הוא עקב אחריה במבטו. לפני שעזב ניגש אליה לרגע ונתן לה את כרטיס הביקור שלו, "למקרה שתצטרכי פעם ייעוץ עסקי או אישי." מירה לקחה את הכרטיס, חייכה במתיקות ונפרדה ממנו לשלום. כשהוא כבר נעלם מעיניה, הכניסה את הכרטיס לארנקה ואז הבחינה במשפט שכתוב על צידו השני בכתב יד גברי: "כמה חבל... תמיד זכרי, אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני!"