הגבר הרומנטי - פתאום זה עובד עליי

שנים חייתי בלי רומנטיקה וזה לא היה חסר לי... עד שיונתן נכנס לחיי, ואז הבנתי כמה יש לי להשלים. גיליתי על עצמי דבר חדש - גיליתי שהגבר הרומנטי עובד עליי, עם כל הגינונים המוכרים: זר פרחים, צימר רומנטי, הפתעות בכל פינה. אף פעם לא ייחסתי חשיבות לקטע הרומנטי, ועכשיו אני לגמרי מכורה!

מאת: מערכת פרק ב'   |   17:58 2010 / 02 / 03

חשבתי שכלום לא יפתיע אותי

אחרי שיצאתי עם כמה גברים בחיי (ולא סבלתי ממחסור במחזרים... בלשון המעטה). אחרי שהייתי נשואה עשרים שנה, חלק גדול מהן באושר. אחרי הכרויות עם גברים רבים לאחר גירושיי, כשכל אחד מהם השקיע בי ברמה זו או אחרת - חשבתי שכבר ראיתי הכל והרגשתי הכל. הייתי בטוחה שכלום כבר לא יעשה לי את זה - לא זר פרחים, לא סרנדות ולא מילים יפות. נדמה היה לי שכבר מיציתי הכל, ובמה כבר אפשר להפתיע אותי... והנה זה קרה. מי שהצליח להפתיע אותי בגדול הוא יונתן, הגבר החדש בחיי, הגבר הרומנטי בה"א הידיעה.

רומנטיקה? זה לא היה אישיו!

רוני, בעלי הראשון, היה הכל חוץ מרומנטי. הוא מעולם לא עשה עניין מיום ההולדת שלי ובדרך כלל הסתפק באמירה: "תפנקי את עצמך באיזה משהו - מגיע לך". הוא אף פעם לא נכנס הביתה בסופשבוע עם זר פרחים ביד, כמו שנהגו לעשות כמה בני זוג של חברותיי. הוא לא הכין לי מעולם ארוחת ערב לאור נרות ולא הזמין אותי ליום ספא מפנק בהפתעה. הוא היה מאוד ענייני ואהב אותי שנים רבות בדרכו שלו, שלא היה בה ולו שמץ של רומנטיקה. אני חייבת להודות שזה מעולם לא הפריע לי. לא חיפשתי אצל רוני את הרומנטיקה, לא חשתי בחסרונה וגם כשנפרדנו לא זאת הייתה הסיבה. נהפוך הוא, תמיד אמרתי שזה ממש לא עושה לי את זה, ושאם הוא יופיע פתאום עם זר פרחים ביד ומכתב אהבה - זה רק יגרום לי לחוש מבוכה גדולה. בשורה התחתונה, לא ראיתי ברומנטיקה מרכיב הכרחי לאהבה או לזוגיות.

כך יונתן נכנס לחיי...

את יונתן הכרתי במסיבת סילבסטר יוקרתית שארגנו גידי ורונית, זוג חברים קרובים שלי, בוילה המפוארת שלהם. הוא עבד כשותף במשרד רואי החשבון שלהם. כשישבתי עם עוד כמה מחברותיי במסיבה והוא נכנס לחדר, הן דאגו לספר לי שמדובר בגבר מקסים שהתאלמן בשנה האחרונה. העפתי מבט לעברו ושלחתי מבט ממזרי לעבר חברותיי, "בהחלט שווה, אין מה לומר". הערב המשיך לזרום, ובזווית עיני קלטתי מדי פעם שיונתן שולח מבטים לעברי. פעמיים מבטינו נפגשנו, חייכתי בקלילות והמשכתי לפטפט עם חברותיי. פתאום ניגש אליי אחד המלצרים כשבידו קוקטייל צבעוני ומפית מגולגלת. הוא התכופף לעברי ולחש: הגבר עם החולצה הכחולה ביקש לשלוח לך את הקוקטייל והמפית. לרגע הייתי המומה, "איזה גבר?" שאלתי, וכשהרמתי את עיניי קיבלתי את התשובה כשנפגשתי שוב במבט תכול העיניים של רואה החשבון המרשים. הורדתי את עיניי לעבר המפית שהמלצר שם בידי וקראתי את הכתוב בכתב יד גברי: "מחכה לך ליד הבר במרפסת". אני לא זוכרת מתי הסמקתי כך בפעם האחרונה. הסתרתי את המפית מחברותיי שהיו עסוקות ברכילות כלשהי ולא שמו לב למתרחש. קמתי והודעתי להן שאני קופצת לרגע לשירותים... כך יונתן נכנס לחיי - בשיא הרומנטיקה.

רבותיי, הרומנטיקה עובדת!

יונתן, אני והרומנטיקה כבר ביחד חצי שנה, ולא תאמינו - הגבר הרומנטי הזה כבש אותי בדרכו המיוחדת. הוא לא מפסיק לעשות לי הפתעות, החל מפיקניקים קסומים לאור ירח ועד לנסיעת הפתעה לסופשבוע מענג בצימר מדהים בצפון. בכל בוקר מחכה לי ממנו כוס קפה מפנק ליד המיטה. בכל חודש הוא מציין את תאריך היכרותנו בזר פרחים - כל פעם בצבע אחר. בכל מקום אני מוצאת תזכורת מיונתן - איזה פתק נוטף אהבה ותשוקה... וזה נפלא! גיליתי את הרומנטיקה דווקא עכשיו - במסגרת פרק ב' של חיי, ואני מודה - זה פשוט מוצא חן בעיניי.